2000 weekend in Marmaris - Turkey

סוף שבוע במרמריס שבטוריקה עם לאה, דב, רחל, שבתאי וטלי יולי 2000

הערה: הפוסט הזה נכתב בשנת 2014 לאחר פטירתה של חברתנו היקרה לאה ז"ל.

ב27 ביולי 2000 בלילה מצאנו עצמנו בMarmaris שבטוריקה יחד עם חברינו לאה ודב, רחל, טלי ושבתאי. הרעיון והארגון היה של רחל כמובן. הטיסה לשם הייתה חוויה מיוחדת עבורנו כי זו הייתה בפעם הראשונה (והאחרונה לרגע זה) שטסנו ב”חבילת הכל כלול”. לידי ישב בחור שזו לו הטיסה הראשונה בחייו והוא ממש פחד ושאל אותי שאלות של ילדים. נחתנו ב Dalaman Airport.הנמצא 100 ק"מ מבית המלון המוזמן לנו. באוטובוס, בהסעה שמחלקת את התיירים לבתי המלון, הייתה אווירה אמיתית של "משה הבאת את הגרעינים?”. צחקנו. 

רוב התיירים ירדו בעיר. לאחר 4 ק"מ מחוץ לעיר, הגענו לבית מלון מפואר של 5 כוכבים Mares Hotel השוכן לחוף הים האגאי, באמת מקום יפה. הגענו בלילה ונתקלנו בבעיה שהחדר שאמור להיות מותאם לנכים בכסא גלגלים, לא מתאים למצבו של שבתאי. אין אפשרות להיכנס עם הכסא לחדר הרחצה! אחרי דין ודברים בעזרת מדריך האוטובוס, שיחות טלפון - היגיעו למסקנה שזה המצב ואין מה לעשות בנידון! מי היה מאמין על בית מלון 5 כוכבים. מאוכזבים ומרוגזים הלכנו לישון.

בדלפק חושבים מה לעשות. השיער הארוך והיפה הוא של טלי

יום שישי 28.07.2000

למחרת נפגשנו רעננים לארוחת הבוקר השופעת מכל טוב.  

בארוחת הבוקר

התארגנו בבגדי ים וירדנו לחוף הים האגאי – רצועת חוף של בית המלון, להשתכשך בים היפה ונחנו בכסאות הנוח. היה ממש נופש ופסק זמן מהיום יום.

  

"לחיים"

 אבי ודב במים

בארוחת הערב

אחרי ארוחת הערב יצאנו לסיור לילי בעיר מרמריס (4 ק"מ מהמלון) והסתובבנו בין החנויות. היה מאד חם ולח ממש כמו בארץ. בכל זאת היה נחמד בעיקר בזכות החברה....

"מרמריס (Marmaris) נחשבת לאחת מערי הנופש המפותחות ביותר בטורקיה. היא ממוקמת על מפרץ יפהפה בחלקו הדרומי של חוף הים האגאי בטורקיה במקום בו ישבה בעבר העיר העתיקה פיקוס (Phykos), כשמסביבה גבעות מכוסות אורנים. משמעות השם מרמריס, היא "תלו את האדריכל" ובטורקית Mimari as, כך על פי האגדה המקומית, הגיב סולימן הגדול למראה הטירה שהייתה במקום כאשר עבר בעיר בדרכו לכבוש את רודוס הסמוכה. מרמריס הינה שילוב מוזר של סגנונות אירופאים ומזרח תיכוניים, המזכירים לישראלים את עכו, אילת ויפו - הרבה צבע, הרבה שמחת חיים והרבה הרבה ים. “

במרכז העיר

יום שבת 29.07.2000

שכרנו טרנזיט מרווח עם נהג שייקח אותנו לסיור במקומות שנגישים גם לשבתאי.

עצרנו במקום נחמד בחוף קיזקומו (Kızkumu) שבאורהנייה. כשמתקרבים אל החוף מבחינים בתופעה מיוחדתו- אנשים מהלכים על המים. רצועת קרקעית ים מוגבהת (באופן טבעי) הנמתחת מקו החוף אל תוך מי הים מאפשרת למתרחצים כאילו להלך על פני המים ולהגיע בהליכה למרחק גדול מקו החוף. המים כחולים ושקטים, היערות הירוקים על צלעות ההרים והגבעות שמסביב. ירוק והרבה מים -מעורר קינאה.

רואים את האנשים באמצע המים על רצועת יבשה ?

לאה ואני במים

הגענו לכפר טורקי טיפוסי והתישבנו לכוס תה ודבש מקומי מעצי האורנים. מאד טעים. קנינו צנצנת דבש.

 נוף מהבית בכפר. כוורות מתחת לעץ.

בסוכה בכפר שותים תה

משם הגענו למקום מיוחד מאד מוצל ונעים בו יש מסעדת דגים שצמוד אליה מגדלים פורלים בנהר. מי הנהר קרירים ולכן גם מקררים בהם את בקבוקי הבירה. טעם הפורלים הטריים היה פנטסטי.

דב ואבי על הגשר

שבתאי מחכה ומימין כלובי הפורלים

 המסעדה וכלובי הפורלים. הבחור מקרר את בקבוקי הבירה.

חזרנו למלון להתרענן ולהנות עוד מהים.

 לאה, דב ואבי במים

לאה ודב במים בצד ימין

יום ראשון 30.09.2000

צולם מהאוטובוס

בדרך חזרה לשדה התעופה התפעלנו במיוחד משיטת שטיפת המכוניותשראינו מחלון האוטובוס - צינור בגובה יוצא לצידי הכביש ומים זורמים וזורמים ללא הפסק. מכונית באה נעמדת מתחת לזרם המים וכך המכונית מתנקה... כן מים לא חסרים שם.

שמתי לב שטלי הצליחה באופן מרשים לא להצטלם. ממש לא ברור לי מדוע.